פסק-דין בתיק ת"ק 007547/03

התביעה וטענות הצדדים

1.         בפני תביעה של התובעת, העוסקת במתן שירותי הנהלת חשבונות ללקוחות כולל עיבוד משכורות ממוחשב, כנגד הנתבעת - חברה בע"מ אשר קיבלה מהתובעת שירותי עריכת משכורות ממוחשבת עבור השנים 200-2001.

            בתביעה זו דורשת התובעת את שכרה לשנים 2000-2001 אשר לא שולם לה, לטענתה.

2.         הנתבעת טענה כי אין כל קשר משפטי בינה לבין התובעת, כי לא נערך ביניהן הסכם כלשהו, כי לא הזמינה שירותים מהתובעת, כי התקשרה אך ורק עם רואה חשבון מטעמה ושלמה לו סכום חודשי קבוע, גם עבור הפקת תלוש המשכורת, וכי במשך שנה וחצי לא קיבלה חשבוניות מס ו/או חשבוניות עסקה מהתובעת, לפיכך טוענת הנתבעת כי אין לתביעה זו על מה שתסמוך.

הדיונים וההוכחות

3.         בתיק זה התקיימו שלושה דיונים, שניים לגופו של עניין (25/11/03-15/2/2004) לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בדיון הראשון, קבעתי כי השאלה הדורשת הכרעה היא מי העסיק את התובעת - האם שכרה אמור היה להיות משולם על ידי רואה החשבון, לו שלמה הנתבעת מדי חודש בחודשו כספים, או שמא שכרה אמור היה להיות משולם ישירות ע"י הנתבעת.

4.         רואה החשבון המעורבים בתביעה זו הם רו"ח אשכנזי ורו"ח סמי לוי, אשר בזמנים הרלוונטים לתביעה עבדו באותו משרד, כאשר רו"ח לוי הוא זה שמכרז את הטיפול בנתבעת. מאוחר יותר נפרדו דרכי רו"ח אשכנזי ורו"ח לוי, כאשר רו"ח לוי ממשיך לטפל באופן אישי בתיק הנתבעת.

            לאור מעורבותם הנ"ל של רואי החשבון, הוריתי על דחיית המשך הדיון על מנת להביא לעדות את רואי החשבון.

5.         ואכן ביום 15/2/2004 התייצבו רואי החשבון אשכנזי ולוי לעדות.

            רו"ח אשכנזי העיד כי הנתבעת שלמה סכום חודשי קבוע למשרדם (תחילה 900 ש"ח בצירוף מע"מ ולאחר מכן 1,200 ש,ח בצירוף מע"מ, וכן 1,500 דולר עבור ביקורת).  רו"ח אשכנזי ציין בעדותו כי סכום זה לא כלל שירותי משכורות. רו"ח אשכנזי העיד כי אמר מפורשות לרו"ח לוי שהסכום המשולם למשרד אינו כולל תשלום עבור המשכורות ואת זה היה עליו להעביר לנתבעת.

            רו"ח לוי היה מהוסס יותר בעדותו, וטען כי לדעתו הסכום ששילם למשרדם לא כלל את שכר טרחת התובעת.

            נציגת הנתבעת שבה וטענה כי מעולם לא אמרו לה שהשירותים הניתנים אינם כוללים הפקת תלושי השכר, ואם היו אומרים לה להוסיף תשלום היא הייתה עושה סקר שווקים ובודקת עוד הצעות. כן שבה הנתבעת וטענה כי במשך שנה וחצי לא קבלה חשבונית מס מהתובעת או דרישה כלשהי לתשלום.

דיון והכרעה

6.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים והעדים, אני קובעת כי דין התביעה להדחות.

            על פי סעיף 2-5 לחוק החוזים חלק כללי (התשל"ג - 1973), חוזה נקשר בהצעה וקיבול. כמו כן יש צורך בגמירות דעת של הצדדים המעורבים בחוזה, על מנת לקשור הסכם מחייב.

            במקרה הנדון, השתכנעתי כי בין התובעת לבין הנתבעת לא נקשר הסכם מחייב - ההסכם היחידי שנקשר היה בין התנבעת לבין משרדו של רו"ח אשכנזי, באמצעות רו"ח לוי. סכום הכסף ששולם היה מוסכם (ואף התעדכן) וכן הנתבעת זכתה למלוא השירותים בגין הסכום ששילמה, כולל הפקת תלושי משכורת, וזאת כשבמשך שנה וחצי לא נשמעת כל דרישה לביצוע תשלום נוסף.

            בנסיבות כאלה, בהחלט מקובלת עליי טענת הנתבעת כי לפחות לדידה, היה ברור שהשירותים הניתנים על ידי משרד רואה החשבון כוללים גם הפקת תלושי משכורת!

הכשל הקיים בתיק זה הוא בהתקשרות שבין התובעת לבין משרד רואי החשבון. התובעת נתנה שירותים למשרד רואי החשבון כקבלן משנה, והמשרד לא דאג להסדיר את התשלום לקבלן המשנה, בין על ידי תשלום ישיר ובין באמצעות עריכת חוזה מפורש ונפרד בין התובעת לבין הנתבעת.

7.         מקובלת עליי גם טענתה של הנתבעת כי אם היו מודעים לה בזמן אמת על עלויות נוספות של התובעת, היא הייתה יכולה לבדוק הצעות אחרות ולבחון אופציות נוספות. ולראיה, משמעות קבלת תביעת התובעת הנה הוספת חיוב של כ-400 ש"ח לחודש לפני מע"מ, דבר אשר היה מביא את התשלום לרו"ח + לתובעת לסך של כ-1,600 ש"ח לפני מע"מ.